לפעמים קצת קשה לי לאהוב אותו מאד אפילו שזו סתם אהבה בין חברים. אני מרגישה שאני רוצה לראות אותו תמיד. תמיד זה לא מדויק, אבל עכשיו כשאנחנו לא לומדים ביחד ואין מסגרת שמאלצת אותנו להיפגש יש לי צורך לראות אותו יותר ממה שאני רואה. פעם היינו ישנים ביחד המון וזה טיפה חסר לי. תום הוא בן אדם שתמיד נמצא בהמון מסגרות ומכיר כל הזמן אנשים. למרות שאני יודעת שהוא אוהב אותי מאד, אני יודעת גם שיש לו הרבה אנשים בחיים שחשוב לו לחלק את הזמן ואת תשומת הלב שלו ביניהם. יותר ממה שלי יש. חוסר האיזון הזה לפעמים קצת קשה לי.
אני נזכרת בתחילת החברות שלנו כשהוא היה משכנע אותי להישאר איתו אצל אחותו בבית הריק למרות שהייתי אומרת שיש לי דברים. אני נזכרת שהוא היה אומר לי שהם ישבו החברים רק הבנים בלי הבנות והוא חשב כמה הייתי מתאימה לשבת איתם. ונזכרת בלילה אחרי המסיבה בכולי עלמא שהלכנו ברחוב ובאתי לפנות לכיוון המוניות שירות והוא אמר "את הרי יודעת שתבואי לישון אצלי עכשיו". אני תוהה אם הוא אהב אותי יותר אז, או שזה פשוט היה חדש.
אני לא יודעת למה אני כל כך אוהבת את תום, אבל אני פשוט מרגישה איתו נוח. מסתבר שזה פרמטר רציני בבניית אהבה למישהו.
;){kind=link}