עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חברים
נערת הגורלJust a JoeRoseGeminiIM AL
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
כל  (1)
ארכיון

פיצ

05/10/2018 21:32
סול
אתמול ישבנו אחרי הלימודים כמה חברים מהכתה, תום ואני. מאוחר יותר ענבר באה והחברים הלכו ונשארנו שלושתינו. אני אוהבת את ההרכב המשולש הזה מאד. אני גם אוהבת כל אחד מהם לחוד, אבל ביחד זה מרגיש לי כמו בויקי כריסטינה ברצלונה- שילוב שרק בהרכב המדויק הזה מתפקד בצורה מושלמת. ממש ממש מאוחר יותר, כשכבר עברנו לבר באזור, וכמעט התקפלנו, יעל חברה של תום הצטרפה. זו הייתה הפעם השנייה שראיתי אותה. בפעם הראשונה חשבתי שהיא מקסימה, ואפילו שלא רציתי לאהוב אותה, לא יכולתי. היא לא רק הייתה מקסימה היא גם הייתה צנועה ולא התאמצה לדרוש את מקומה. הייתי בעדה, למרות שזה לא היה הגיוני. זו הייתה האמת. רציתי לרצות להפסיק להיות קרובה לתום באופן שהוא יותר מידידותי, רציתי להפסיק לתקשר איתו באופן פיזי ואינטימי בלי שזה יחסר לי. אבל תום התנהג כרגיל. ואני לא יכולתי לחדול את זה בעצמי לבד. רציתי שזה ימשיך. למרות שרציתי לא לרצות. ואז נפגשנו שוב, אתמול. היא הגיעה, עם תלתלים בלונדינים ועיניים כחולות. לא בדיוק יפיפייה אבל מתוקה מאד. ואז למרות שרציתי להיות בעדה לא הייתי. לא רציתי לראות את היד שלו על הרגל שלה, לא הסתכלתי כשהוא חיבק אותה כדי לא לראות אם הם מתנשקים, הייתי נחמדה אליה, כי אני יודעת שזה מה שצריך ואני רוצה להתנהג כמו שאני יודעת שצריך, אבל לא יכולתי להיות ממש נחמדה. לא רציתי לדבר איתה יותר מדי. לא רציתי לשמוע עליהם. לא רציתי לחשוב שהיא מצחיקה או מקסימה באופן כובש, אהבתי אותה מקסימה ושקטה. אהבתי שהיא לא אני. אהבתי, אולי, להרגיש בסתר לבי, שהיא מעודנת וברורה, משהו נחמד, שאף פעם לא רציתי להיות. כשהוא נגע בה הרגשתי את הראש שלי זז בחוסר נוחות, ובאופן אולי קצת מפתיע לא רציתי להסתיר את זה. זה לא היה ברור מאד, אבל לא היה לי אכפת שזה יהיה לו ברור אם הוא יסתכל טוב. רציתי, במקום האימפולסיבי שלי שרוצה לחיות בסרט, להגיד לו ״זוכר תום שקודם ישבתי עליך וליטפת לי את הגב וסיננת מה זה הקימור הזה שיש לך מעל התחת״ באופן כאילו חברי, אבל תכלס לא, כי שכבנו תום, כי היינו ישנים ביחד חודשים מחובקים, כי זה פשוט לא לגמרי חברי״. רציתי שהוא יודה כי מה מישהו צריך לדבר על זה שאם הוא מתנהג אלי אחרת ליד יעל אז יש פה משהו שצריך לדבר עליו. אבל שתקתי, מן הסתם, כי זה לא יפה, כי מה היא אשמה חברה שלו, כי אולי אין על מה לדבר ובסדר זה המצב והוא ידוע לשנינו ושנינו גם מסכימים לו בשתיקה, כי אין לי אומץ להצהיר שום דבר, אין לי אומץ להסתכן. ואז הוא הסיע אותי הביתה, יעל נסעה ברכב שלה, כמעט לא דיברתי, הוא ליטף לי את השיער, ואני לא הגבתי אמרתי לו ״תודה פיצ״, ככה אני קוראת לו כשאני לא כותבת עליו פה, והלכתי.
edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: