עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חברים
נערת הגורלJust a JoeRoseGeminiIM AL
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
כל  (1)
ארכיון

אני רוצה להגיד שני דברים

27/08/2018 14:44
סול
דבר ראשון, אני רוצה לסייג את מה שכתבתי בבוקר. כי זה לא העניין של "החרא". זה לא העיקר בכל אופן. הייתי רוצה לפעמים להיות בראש של אנשים אחרים פשוט כדי לדעת איך זה להיות הם, בהשוואה אלי. כדי לדעת איך אנשים אחרים מרגישים כימיה עם אנשים אחרים, כדי לדעת מה עצמת הרגשות שלהם, כדי לדעת אם בשיעור נהיגה מתחשק להם לדבר עם המורה נהיגה אפילו שהוא ספציפית לא כזה מעניין אותם או לא, כדי לדעת אם לרוב הם צוחקים ממבוכה וכי צריך לצחוק או כי באמת מצחיק אותם. הייתי רוצה לדעת איך הם מרגישים כשהם פוגשים מישהו חדש והאם גם להם יש ציפייה שתמיד יקרה משהו, ציפייה מעצמם ומהעולם ביחד. ואם הייתי מגלה שלא אחרי שהייתי מבקרת בראש אחר, אם הייתי מגלה שלרוב האנשים לא כזה חשוב שמשהו יקרה, שהם לא משתעממים ומשועממים ופוחד לשעמם, אולי זה היה מרגיע אותי.
הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא שמשהו בכל האינטרקציה החצי-מורדמת עם תום עושה לי קצת לא טוב. אני מרגישה שלאט לאט אני מאבדת את החוט שחיבר בינינו בצורה שהייתה כבר כל כך טבעית ונטולת מחשבה ודאגות. לפעמים קשר עם בן אדם מסוים מתחיל לאבד את הצורה של "שני אנשים", ונהיה מן גוש כזה. גוש שזורם ביחד. תקופה ארוכה, ככה הרגשתי עם תום. לא בררתי מילים והתנהגויות כמעט בכלל. לא פחדתי להיות מופרעת ומטופשת לידו, אבל יותר חשוב מזה, גם לא רציתי להיות מופרעת כל הזמן. ולא רציתי להיות מצחיקה כל הזמן. והעומק קיבל נופח פשוט. יכולתי להוציא בצורה נקייה ובהירה את מילות הלב שלי ולא נהיה לי כבד ברגע. 
 עוד שלושה שבועות נתחיל ללמוד יחד תום ואני, ואולי סביר להניח שהכל יחזור לקדמותו, אבל בינתיים כשאני לא רואה את תום, הוא לאט לאט ובעל כורחי מתקרב למקום של בן אדם שצריך לנהוג איתו בנימוס מסוים, לשמור על עצמך מפניו, לא בגלל משהו מיוחד, פשוט כי עכשיו הוא חלק מכל העולם, וכבר לא חלק מהבועה שלי. אני רוצה להגיד לו לפעמים שאני מתגעגעת אליו בטירוף. אבל אני יודעת שזה לא נכון, כי אל"ף, אני יודעת שהמרחק והעדר המסגרת גורמים לי להוציא דברים מפרופורציות ועוד מעט כשאראה אותו או כשנתחיל ללמוד בועת החשיבה והרגש שלי תחזור לעולם האמיתי והפשוט והלא דרמטי. ובי"ת, אני יודעת שזה פשוט תמיד לא נכון באמת. זה נראה נכון לבן אדם המתגעגע, שמבעבע בו הצורך לצעוק את הגעגועים, אבל זה לא באמת נכון. לא לבן אדם שפוחד ונרתע מתלות בכל אופן. ואני יודעת שאפילו שמתחשק לרוץ מהר ולהשיג הכל עכשיו, אני אוהב את עצמי יותר, אם אלך לאט לאט, בסבלנות, עד שאקבל את האהבה ואת תשומת הלב שאני רוצה בהן שוב, ומבלי שדרשתי אותן.
IM ALedyaSystem Me
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: