מנגינה |
|
אני לא אוהבת אותך. ולא מאוהבת בך. ובכלל אין שום הגדרה שמשביעה את הדעת. אתה מטופש בעיני לפעמים, ולמרות שלא הייתי רוצה שתהיה לי רשימת מכולת, אתה לא עונה על הרבה מסעיפי רשימת המכולת ששכתבתי לעצמי בכל זאת בראש. אתה נלהב מדי, אתה אופטימי מדי, ולפעמים נדמה לי שאין בך שמץ של זרקנות כשאתה ליד אנשים. אבל כן הייתי רוצה שתחבק אותי כל היום. הייתי רוצה שתחבק אותי מהגב, עם הידיים על הבטן שלי, שכובים על מיטה, והראש שלך בשקע של הכתף שלי. הייתי רוצה שנדבר על מלא שטויות ונצחק ואני ארגיש שאני עושה לך טוב, כמו אז כשהלכנו ברחוב בתל אביב בצהריים, די שיכורים אחרי בקבוק יין ואמרת לי ״איך כיף לי איתך״. אני רוצה שנתנדנד אחד על השני, ונחזיק אחד את השני, ולא נעזוב, ושאני אספר לך כל מיני סודות קטנים וזה לא ירגיש כמו איזה חשיפה נורא גדולה או רגע מאד דרמטי. כמו כשאמרתי לך שכשהייתי קטנה פחדתי שאמא שלי תעזוב אותי תמיד, וזה היה סתם אנקדוטה קטנה שנפלטה לי פתאום. זה הרגיש רגיל וקל. בא לי שיהיה לך נעים לידי, רגוע, ולי יהיה לידך, ושלא נחפור לעצמנו בור מתחת לרגליים, כל פעם מישהו טומן את הכף, והשני- מחוסר ברירה- טומן גם הוא, עד שהבור נהיה גדול מדי, ולא יודעים בכלל מי היה אחראי לכל זה. אני לא אוהבת אותך ולא מאוהבת בך אבל כשאני חושבת עליך הלב שלי מתרחב בהשתוקקות לקבל משהו, שאפשר לקבל רק ממך. |
|
|
|
|
 | הצלחת לתאר במילים הרגשה שלי ושל כל כך הרבה אנשים... מדהימה |
|
 | תודה רבה, כיף להרגיש הזדהות ממישהו |
|
 | מתאר כל כך מה שבעצם אנחנו רוצים מבת/בן זוג, לא יודע מה זאת אוהבה אבל מבין לגמרי למה את מתכוונת. תמיד יותר קל לי עם להגדיר את הדברים עצמם מאשר כותרות. |
|
 | תודה, נעים לשמוע שאתה מכיר ומבין. גם לי קל יותר לתאר לפי הפרטים הקטנים שמרכיבים את מה שזה לא יהיה |
|